התוכן

151 יפעת וייס: ריבונות בזעיר אנפין: מובלעת הר הצופים 1967-1948

עיונים בהיסטוריה

היסטוריוגרפיה במבט היסטורי: מאתיים שנה למדעי היהדות

175 שמואל פיינר ומירי אליאב־פלדון: דברי הקדמה

179 דניאל שוורץ: מאתיים שנות חקר תולדות ישראל בעת העתיקה: שלושה שלבים

191 מוריס קריגל: תולדות היהודים בימי הביניים: מגמות במחקר בעשור האחרון

201 יוסף קפלן: האם יש מקום ל׳עת החדשה המוקדמת׳ בתולדות עם ישראל?

221 שולמית וולקוב: מאתיים שנה למדעי היהדות: שובה של האידאולוגיה ספרים ודברי ביקורת

237 אהרן גימאני: אפרים יעקב, אלוה מתימן יבוא: פרקים בתולדות הקבלה בתימן

245 יהודית קליק: גולדה אחיעזר, תודעה היסטורית, השכלה ולאומיות בקרב קראי מזרח אירופה

250 חנן גפני: צפי זבה־אלרן, זיכרונות חדשים: אסופות האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני

255 יצחק קונפורטי: יוסי גולדשטיין, אנו היינו הראשונים: תולדות ׳חיבת 1918‒ ציון׳ 1881

261 דוד אסף: יורם בילו, אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב״ד המשיחית

269 מספרות המחקר

272 ספרים שנתקבלו במערכת

XIII תקצירים באנגלית 

________________________________

ציון, רבעון לחקר תולדות ישראל

בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית

שנה פג, חוברת ב (תשע"ח)

בחוברת ציון, פג, ב (תשע"ח) של 'ציון' מאמר אחד ודיון היסטוריוגרפי הכולל חמישה מאמרים.

המאמר הפותח, 'ריבונות בזעיר אנפין: מובלעת הר הצופים 1948‒1967', מאת פרופ' יפעת וייס, בוחן את בעיית הריבונות של ירושלים לאור מעמדה של מובלעת הר הצופים. המאמר טוען כי העקרונות של אי-התערבות ושל ההמרה של חֲזקה בריבונות שבאו לידי ביטוי בדיונים על המובלעת הם מהלכים חשובים בעיצוב מדיניותה של ישראל בסוגיית מעמדה של ירושלים. המאמר סוקר את מעמדו של הר הצופים, את הוויכוחים שהתנהלו על השליטה בו, את מעמדו של בית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה, ואת היחס לכפר עיסאוויה ששכן בתחום המובלעת.

מדור עיונים בהיסטוריה כולל דיון על היסטוריוגרפיה במבט היסטורי: מאתיים שנה למדעי היהדות. לאחר דברי הקדמה מאת פרופ' שמואל פיינר ופרופ' מירי אליאב-פלדון, מופיעים ארבעה מאמרים הדנים בארבע תקופות. פרופ' דניאל שוורץ כותב על 'מאתיים שנות חקר תולדות ישראל בעת העתיקה: שלושה שלבים'. הוא מציג שלושה שלבים בהתפתחות המחקר של התקופות ההלניסטית והרומית: (א) שלב ההתמודדות עם המחקר הנוצרי; (ב) השפעת הציונות והשואה; (ג) ספקות ביחס למרכזיותה של ארץ ישראל. פרופ' מוריס קריגל דן ב'תולדות היהודים בימי הביניים: מגמות במחקר בעשור האחרון'. הוא בוחן מגמות במחקר על דמות היהודי לאור שני ספרים של שני חוקרים בהיסטוריה כללית, ועומד על החשיבות של מחקריהם על דמות היהודי למחקר של תולדות ישראל בימי הביניים בעתיד. פרופ' יוסף קפלן מברר 'האם יש מקום ל"עת החדשה המוקדמת" בתולדות עם ישראל?'. לאחר סקירה של התפתחות המושג 'עת חדשה מוקדמת' בדיסצילינות שונות הוא דוחה את הגישה המבטלת תקופה זו ורואה בה המשך של ימי הביניים ומבסס את הדעה שלתקופה זו יש קיום עצמאי במחקר ההיסטוריה היהודית. את הדיון מסיימת פרופ' שולמית וולקוב במאמרה 'מאתיים שנה למדעי היהדות: שובה של האידאולוגיה'. היא בוחנת את המתח בין מחקר טהור למחקר המשקף לעיתים צרכים אידאולוגיים, וטוענת שהמתח הזה, ששלט בהיסטוריוגרפיה היהודית מראשיתה ונחלש על רקע השואה, שב עתה לשחק בה תפקיד מרכזי. על רקע התחזקות המחקר מחוץ לארץ ישראל וביסוס ה'דיאספורה' כמרכז שב המתח האידאולוגי ובא לידי ביטוי בנושאים השונים הנדונים במחקר.

במדור ספרים ודברי ביקורת חמש ביקורות ספרים. פרופ' אהרן גימאני על: אפרים יעקב, אלוה מתימן יבוא: פרקים בתולדות הקבלה בתימן; ד"ר יהודית קליק על: גולדה אחיעזר, תודעה היסטורית, השכלה ולאומיות בקרב קראי מזרח אירופה; ד"ר חנן גפני על: צפי זבה-אלרן, זיכרונות חדשים: אסופות האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני; ד"ר יצחק קונפורטי על: יוסי גולדשטיין, אנו היינו הראשונים: תולדות 'חיבת ציון' 1881–1918; ופרופ' דוד אסף על: יורם בילו, אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית.

את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.