שזר

השלטון העצמי מילא תפקיד מכריע בשמירת הקיום היהודי בארצות הגולה ובצמצום ההתבוללות והטמיעה. הקהילה היהודית על כל צורותיה וגווניה הייתה הגורם הראשון במעלה להתמדת הקיום היהודי משלהי העת העתיקה ועד לראשית העת החדשה. כרך זה הוא השני בסדרת 'קהל ישראל'. המאמרים שנקבצו בו עוסקים בדמות האוטונומיה של קהילות ישראל בארצות האסלאם ובארצות הנצרות בתקופת ימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. אוטונומיה זאת הושתתה על התנאים המדיניים והמשפטיים ששליטי המדינות העניקו ליהודים שהתגוררו בהן ויחד עם זאת היא ינקה ממסורת עתיקת ימים אשר עיצבה את התוכן הייחודי של השלטון העצמי היהודי. המאמרים הפותחים את הכרך מתארים את יסודות האוטונומיה היהודית בתקופת הגיבוש וקביעת דפוסי החיים של עם ישראל בגלותו. בהמשך מוצגות דוגמאות שונות לתפקודו של השלטון העצמי היהודי בימי הביניים המאוחרים בכמה ארצות, והמאמרים החותמים את הכרך מצביעים על ניצני התמורות שהחלו לבצבץ בחלק ממרכזי היהדות לקראת תחילת העידן המודרני.

קהל ישראל: השלטון העצמי היהודי לדורותיו – חלק א: העת העתיקה

קהל ישראל: השלטון העצמי היהודי לדורותיו – כרך ג: העת החדשה