כיצד התהוו טקסי יום העצמאות בשנותיה הראשונות של המדינה? כיצד אמורים לבוא לידי ביטוי העבר והמסורת היהודיים במדינת ישראל? מה בין תרבות יהודית לתרבות ישראלית וכיצד הממלכתיות יוצרת איזון בין השתיים? שאלות אלו, שהעסיקו רבים מהוגי הציונות, ממנהיגיה ומפעיליה, זוכות בספר שלפנינו לבחינה חדשה. זמן מתן מדינתנו בוחן את התהוות התרבות הממלכתית הישראלית על רקע עיצובו של יום העצמאות, ומתאר את הוויכוח העקרוני שהתנהל בשנות המדינה הראשונות סביב יחסי הגומלין בין סמלים, טקסים ומסורות יהודיות לבין התהוות מרחב אזרחי-ישראלי חדש.
זמן מתן מדינתנו מציג את המחלוקת בדבר עיצוב התרבות באמצעות מקרה־המבחן של יום העצמאות, ומציג שני דגמים: דגם התערובת, שהעמיד מגוון סמלים ודפוסי חג יהודיים ואזרחיים האחד לצד השני; ודגם התרכובת, שביקש לזכך ולפרש את המרכיבים היהודיים מחדש כדי ליצור תרבות לאומית חדשה המבוססת על שורת ריטואלים חדשים. המתח בין שני הדגמים הללו משתקף בנאומים, במצעדים, בטקסי המשואות ובריקודי העם.
זמן מתן מדינתנו מבוסס על אלפי פריטים ארכיוניים, ומציע עדשה חדשה להבנת התרבות הממלכתית בישראל, עיצוב הזיכרון הלאומי וקביעת גבולות הקולקטיב הישראלי – בין קדושה לחולין, בין עבר להווה, בין יהדות לדמוקרטיה.
ד"ר עדי שרצר הוא מרצה בכיר בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה פוקס באוניברסיטה העברית, ומחקריו מתמקדים בהיסטוריה של החינוך, התרבות והמרחב הציבורי בישראל: מערכת היחסים המורכבת בין ישראל, התפוצה והעבר היהודי, המשא ומתן המתמשך בין הגדרות שונות של יהדות וממלכתיות, יחסי ישראל–תפוצה, חינוך בצה"ל ועוד.
יכול לעניין אותך גם
