האתר נמצא בתקופת הרצה

זלמן

שזר

קראו עוד

;;;
;;;
צרו קשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם





דרכים נוספות ליצירת קשר
ציון פד-ג
רבעון לחקר תולדות ישראל
ZION
A Quarterly for Research in Jewish History
ציון פד-ג
רבעון לחקר תולדות ישראל
ZION
A Quarterly for Research in Jewish History
תוכן העניינים
301  משה פינצ'וק: מועצת המלחמה של טיטוס בעיני מדרש לא ידוע
311 אורלי מזרחי: תוכניתו של אלוהים: סיפור דוד ובת שבע בספרות חז"ל ובנצרות הסורית
335  מנחם בן-ששון: רמב"ם וכספי הצדקה וההקדשות במצרים: בין הלכה להנהג
389 אסף זלצר: 'נגשים אנו ליצירת הוצאת-כתבים אוניברסיטאית': ייסודה של הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית ומשמעות פעילותה (1929–1949)

תגובות

417  עאמר דהאמשה: 'לָא מִנֵּיהּ ולָא מִקְצָתֵיהּ': תגובה לביקורת על הספר 'מקום לדור בו ושם לו'

ספרים ודברי ביקורת
423  בנימין בראון: האטלס ההיסטורי של החסידות (על: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism)
427  דניאל רייזר: 'מן המרחב קראתי': החסידות בעין המפות (על: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism)
436  מספרות המחקר
439  ספרים שנקבלו במערכת
XIX  תקצירים באנגלית

בחוברת ציון, פב, בג (תשע"ז) ארבעה מאמרים ושישה מאמרי ביקורת.

המאמר הפותח, 'מעמד השומרונים בהלכה התנאית על רקע תפיסת האזרחות הרומית', מאת ד"ר יאיר פורסטנברג, בוחן את התמורה ההלכתית ביחסם של היהודים אל השומרונים: בימי הבית השני הם נחשבו נכרים; גם בתקופת התלמוד הם לא נחשבו חלק מעם ישראל; ואילו בתווך, בתקופת התנאים, היחס אליהם היה ייחודי, ומידת שותפותם נקבעה על פי תחומי ההלכה השונים. המאמר מציע, שביסוד ההלכה התנאית כלפי השומרונים עמדה הגישה של שייכות אזרחית מדורגת. חכמים אימצו גישה זו בהשפעת מערכת החוק הרומית ויצרו יחס מורכב ולא תמיד אחיד כלפי השומרונים בתחומי ההלכה השונים.

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן כותב על 'הנגיד, הנשיא והרבנים הצרפתים – משבר בהנהגה בימי ר' אברהם בן הרמב"ם'. מחקר מקיף זה דן במחלוקת חריפה שהתעוררה באלכסנדריה בין הנשיא (איש ממשפחת ראשי הגולה, המתייחסים לבית דוד) הודיה בן ישי לבין הדיינים שמינה ר' אברהם בן הרמב"ם לשרת במקום. המאמר סוקר את פרטי המחלוקת, את אי הסדרים בהתנהלותו של הודיה הנשיא, ומתאר חרם שבא למנוע מינוי חכמים מאירופה באלכסנדריה. המתח עם הזרים נבע לעתים גם מגורמים שונים, כמו המלחמה בצלבנים והצורך של קהילה ענייה לפרנס גם חכמים לא מקומיים. המחבר אף מתאר את היחסים המורכבים בין הודיה לראב"ם על רקע תמיכתו בחכמים הצרפתים והניסיון להגביל את כוח הנשיא באמצעות התקנה שבעיר יכהנו ביחד שלושה חכמים. מערכת יחסים עכורה זו הובילה את החכמים השונים להחרים שוב ושוב את מתנגדיהם, והמאמר ממחיש זאת באמצעות תעודות רבות שמקורן בגניזה ומתפרסמות בו לראשונה.

ד"ר מיכה י' פרי דן ב'סופרי קהילה, מכתבי המלצה לעניים וסגנון עברי אחיד סביב הים התיכון במאה האחת עשרה'. המחבר מנתח שש איגרות מן המאה ה-11 שנתגלו בגניזת קהיר, כולן מכתבי המלצה בעברית ליהודים מאירופה, ומסיק שסופרים נקטו סגנון אחיד במכתביהם. רבים מן הסופרים החזיקו ברשותם דגמים של מכתבים, ועל פיהם ניסחו את מכתבי ההמלצה, שנועד להם משקל רב, ולכן נכתבו בהקפדה ובלשון מליצית. המאמר סוקר את תרבות האגרונים ביהדות, בנצרות ובאסלאם ואת זיקתה לקובצי איגרות ששימשו את הסופרים. בסיכום הוא מייחס את יצירת הסגנון האחיד למנחם בן סרוק, סופרו של חסדאי אבן שפרוט.

פרופ' יאיר לורברבוים מברר 'האוּמנם קבלת הרמב"ן היא "ידע סגור"?'. מקובל במחקר שדעת הרמב"ן היא שמקובלים מתגדרים במסורות שקיבלו מרבם בלבד, ואסור להם לחדש דבר אלא להעביר את הידע הקבלי כלשונו לתלמידים. כלומר, הקבלה אינה תחום שניתן לפתח ולהרחיב אלא ידע המועבר כלשונו במסורת. המאמר בא לדחות גישה זו, על פי ראיות רבות מכתביו של הרמב"ן עצמו ואף מכתבים של ממשיכי דרכו. דיון מיוחד מוקדש לרשב"א, שדרכו בקבלה נקשרה עם הרמב"ן בלא בדיקה מספקת, והמחבר מוכיח שהייתה שונה בדברים רבים מזו של הרמב"ן. זהו דיון מפורט ראשון ברשב"א, אחד מגדולי החכמים של יהדות ספרד, שהחוקרים מיעטו עד כה לעסוק בו.

במדור ספרים ודברי ביקורת שש ביקורות ספרים. פרופ' יאיר הופמן על: נח חיות, בין התנחלות לגלות: לחקר העריכה של נביאים ראשונים; פרופ' ורד נעם על: יאיר פורסטנברג, טהרה וקהילה בעת העתיקה: מסורות ההלכה בין יהדות בית שני למשנה; פרופ' יחזקאל פראם על: מעוז כהנא, מהנודע ביהודה לחתם סופר: הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן; פרופ' ריכב (בוני) רובין על: יוסי בן ארצי, אי קרוב-רחוק: התיישבות יהודית חקלאית בקפריסין 1883–1939; פרופ' יוסי בן ארצי על: חזי עמיאור, משק בית האיכר: המשק המעורב במחשבה הציונית; ד"ר אלה באואר על: עידו בסוק, תחיית הנעורים: משפחה וחינוך ביהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.

את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.

תאריך הוצאה
מס’ קטלוגי
מס’ עמודים
שפה
כריכה
2019
4758-2019-3
138
עברית
רכה

יכול לעניין אותך גם

לזכור וגם לשכוח: מבט ישראלי אל העבר היהודי
לזכור וגם לשכוח – מבט ישראלי אל העבר היהודי מציג ניסיון היסטוריוגרפי ראשון וייחודי לבחון את השפעתה ש...
קראו עוד
ציון עו-א
חוברת "ציון" עו, א, פותחת את שנתו שבעים ושש של כתב העת. בחוברת שלושה מאמרים וארבע סקירות ספרים. המא...
קראו עוד
ציון עו-ב
ציון, עו, ב (תשע"א) תוכן העניינים 127 עמנואל אטקס: המניעים לעליות החסידים לארץ ישראל 139 גדי שגיב: ...
קראו עוד
ציון עז-א
שנה עז, חוברת א (תשע"ב)   בחוברת ציון, עז – א (תשע"ב), הפותחת את שנתו הש...
קראו עוד
ציון עז-ב
שנה עז, חוברת ב (תשע"ב)   בחוברת ציון, עז – ב (תשע"ב) ארבעה מאמרים וארבע...
קראו עוד
ציון עז-ג
שנה עז, חוברת ג (תשע"ב)   חוברת ציון, עז – ג (תשע"ב) היא חוברת נושא, ומא...
קראו עוד
ציון עז-ד
שנה עז, חוברת ד (תשע"ב)   חוברת ציון, עז – ד (תשע"ב) מסיימת את שנתו השבע...
קראו עוד
ציון עח-א
שנה עח, חוברת א (תשע"ג)   חוברת ציון, עח – א (תשע"ג) פותחת את שנתו השבעי...
קראו עוד
ציון עח-ב
שנה עח, חוברת ב (תשע"ג)   בחוברת ציון, עח – ב (תשע"ג) ארבעה מאמרים וארבע...
קראו עוד
ציון עח-ג
שנה עח, חוברת ג (תשע"ג)   בחוברת ציון, עח – ג (תשע"ג) ארבעה מאמרים ושישה...
קראו עוד
ציון עט-א
קראו עוד
ציון עט-ב
קראו עוד
ציון עט-ג
חוברת נושא: בית המדרש בעת העתיקה חוברת ציון, עט – ג (תשע"ד) יוחדה כולה לנושא אחד: בית ...
קראו עוד
ציון עט-ד
453      אברהם (רמי) ריינר: מילת יילודים מתים: מנהג, הלכה, גאוגרפיה והיסטור...
קראו עוד
ציון פ-א
התוכן 5 בפתח החוברת   7 ציפי קויפמן / מסעו של הבעש"ט לארץ ישראל   ...
קראו עוד
ציון פ-ב
התוכן: 175 אפרים שהם-שטיינר: אריות ונחשים: עיטורי בית הכנסת של קלן בימי הביניים וההתנגדות להם ...
קראו עוד