זלמן

שזר

קראו עוד

צרו קשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם





דרכים נוספות ליצירת קשר
זמנים - רבעון להיסטוריה - גיליון 103
קובץ מיוחד: תיאולוגיה פוליטית- היסטוריה, תאוריה וביקורת הכוח
זמנים - רבעון להיסטוריה - גיליון 103
קובץ מיוחד: תיאולוגיה פוליטית- היסטוריה, תאוריה וביקורת הכוח
קובץ מיוחד: תיאולוגיה פוליטית- היסטוריה, תאוריה וביקורת הכוח דבר המערכת • גדעון עפרת / התחלה ראשונה: 'תורה ומלאכה' • עׁמר ברטוב / למחוק ולשכוח: שרידים אחרונים של גליציה היהודית באוקראינה בת-ימינו • אניטה שפירא / אלטנוילנד ביקור בתערוכה • קובי פלד / בתי הבאר של יפו קובץ מיוחד: תאולוגיה פוליטית – היסטוריה, תאוריה וביקורת הכוח • ניצן ליבוביץ' / הקדמה: בין דת לפוליטיקה • יוסף שורץ / הפוליטיזציה של המיסטיקה: מייסטר אקהרט בהגות הגרמנית החדשה • יובל ג'ובני / התאולוגיה הפוליטית של מדינת העברים הקדומה על-פי שפינוזה • גלילי שחר / המכונה התאולוגית • אווה הורן / 'מצב החירום שבו אנו חיים': התאולוגיה הפוליטית של קרל שמיט, ולטר בנימין וברטולט ברכט • ג'ון גריי / מיסה שחורה ביקורת טלוויזיה • אודי אדלמן / אבודים בלי ריבון ביקורת ספרים • עופר נורדהיימר נור על ספרו של יוג'ין שפרד, Leo Strauss and the politics of Exile: The Making of a Political Philosopher • ישראל ברטל על ספרו של חיים גורן, 'קתולים אמתיים וגרמנים טובים', הגרמנים הקתולים וארץ ישראל, 1910-1838 • חדוה בן-ישראל על ספרה של שולמית אליאש, The Harp and the Shield of David: Ireland, Zionism and the State of Israel • יעקב דויטש על ספרו של דוד רודרמן, Connecting the Covenants: Judaism and the Search for Christian Identity in Eighteenth-Century England התקבלו במערכת תקצירים: גדעון עפרת התחלה ראשונה: 'תורה ומלאכה': לקריאת המאמר בשלמותו ראו באתר 'זמנים' עֹמר ברטוב למחוק ולשכוח: שרידים אחרונים של גליציה היהודית באוקראינה בת-זמננו במסע ברחבי גליציה, כיום מחוז באוקראינה (שקיבלה עצמאות בשנת 1991), חושף עֹמר ברטוב את האופן שבו נמחקה ההיסטוריה היהודית מן האתרים ומן הזיכרון הקולקטיבי של האוכלוסייה. באזור זה, שבו הייתה אוכלוסייה יהודית גדולה מאוד לפני מלחמת העולם השנייה, ובה נולדו וגדלו יוצרים יהודים חשובים כש'י עגנון, מאוריצי גוטליב וברונו שולץ, קשה למצוא היום שריד וזכר לעבר היהודי או להשמדת היהודים על-ידי הנאצים ומשתפי פעולה מקומיים. לאוּמנות אוקראינית היא המניע העיקרי למחיקת העבר הרב-אתני בערים ובעיירות בגליציה, לגילויי אנטישמיות, להדגשת המאבק האוקראיני נגד הסובייטים ולהסתרת מעשי הטבח ביהודים. המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים אניטה שפירא אלטנוילנד החזון האוטופי של הרצל, חוזה המדינה, לא הפעים את לבם של מגשימי הציונות. ביקורת חריפה על החברה הדמיונית שהציג בחיבורו אלטנוילנד (1902) נמתחה כבר אז, על-ידי הוגים יהודים מזרמים שונים. גם כיום לא מעטים הם חוקרי התרבות העברית ותולדות הציונות, שמבקשים להציג את ערכיו של הרצל כמשקפים את כל העוולות שחולל העולם המערבי כלפי המדוכאים למיניהם. אולם, טוענת אניטה שפירא, את האוטופיה של הרצל יש לקרוא בהקשר של זמנה, ולנסות להבין בעזרתה את ההשפעות, המתחים והסתירות שעיצבו את השקפותיו של המנהיג הציוני. המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים ביקור בתערוכה קובי פלד בתי הבאר של יפו המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים ניצן ליבוביץ' הקדמה: בין דת לפוליטיקה המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים יוסף שורץ הפוליטיזציה של המיסטיקה: מייסטר אקהרט בהגות הגרמנית החדשה מייסטר אקהרט (Eckhart von Hochheim, 1260 בקירוב–1327/8), נזיר דומיניקני, מטיף גרמני ופרופסור לתאולוגיה בפריס, נחשב לאחד מגדולי המיסטיקנים הנוצרים. יוסף שורץ מראה, כי באופן מפתיע ועל אף החילון והמודרניות, שימשה הגותו מקור השראה להוגי-דעות גרמנים, יהודים ולא-יהודים, במאה התשע-עשרה ובמאה העשרים, שנעזרו בתורתו כדי לאשש אידאולוגיות מקצוות שונים של הקשת הפוליטית. באמצעותם של כמה אנשי רוח, כמו מרטין בובר וגרשום שלום, עשתה השפעתו של אקהרט את דרכה גם אל עולמה של הציונות. המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים יובל ג'ובני התאולוגיה הפוליטית של מדינת העברים הקדומה על-פי שפינוזה תפקידה המקורי והאמיתי של הדת, סבר שפינוזה, הוא להבטיח את יציבותה של החברה. יובל ג'ובני מבחין בסתירה בין שני מודלים של דת מתוקנת שהציע שפינוזה בחיבורו מאמר תאולוגי-מדיני. באמצעות ניתוח של התאולוגיה הפוליטית של מדינת העברים הקדומה על-פי שפינוזה, הוא מבקש להוכיח, שסתירה זו אינה הורסת, אלא דווקא בונה את הדת המתוקנת, כיוון שהיא מבטיחה את יציבותה של החברה. לטענתו, היו לשפינוזה שיקולים רטוריים שהובילו אותו להסתיר את הסתירה המארגנת של התאולוגיה הפוליטית שלו במאמר. כמו כן, הוא דן באופן שבו רתמו במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה את חיבורו של שפינוזה, באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, לעיצוב פילוסופי מחודש של העוינות הנוצרית הישנה כלפי היהדות. המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים גלילי שחר המכונה התאולוגית במחצית הראשונה של המאה העשרים, כתגובה למלחמת העולם הראשונה ולעליית הפשיזם באירופה, הופיע במחשבה הפוליטית ובתודעה ההיסטורית מודל טכני: מדובר ב'מכונה התאולוגית' כפרדיגמה פוליטית של 'מצב החירום'. המכונה היא אמצעי של שררה או 'אלימות אלוהית', שמתגלה בעת משבר והשעיית שלטון החוק. כך יורשת המכונה התאולוגית את מה שהיה מנת חלקו של 'האל מן המכונה' בתאטרון הטרגי – התגלות של עקרון הריבונות השמימית במצב חירום. גלילי שחר דן בשלושה מופעים של המכונה במצבי משבר: בסיפור 'במושבת העונשין' של פרנץ קפקא (1914), במסה 'מעבר לעקרון העונג' מאת זיגמונד פרויד (1920) ובפרגמנט תזות על מושג ההיסטוריה (1940) של ולטר בנימין. בכל הפרשנויות מתגלה המכונה כאמצעי של השהיה, קטיעה ופריעה בסדר הזמן. במרחב זה של 'מצב החירום הממשי', שמסומן כאופק אוטופי בעידן של מלחמות העולם, נפתחה פרספקטיבה ביקורתית על תהליך החילון, המודרניזציה, שיח האלימות וגורל היהודים. המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים אווה הורן 'מצב החירום שבו אנו חיים': התאולוגיה הפוליטית של קרל שמיט, ולטר בנימין וברטולט ברכט אווה הורן מתחקה במאמר זה אחר תולדות ההגדרה של המושג 'מצב החירום' בגרמניה. היא מראה, כי המושג עוגן בתחילת שנות העשרים ב'תאולוגיה הפוליטית' של קרל שמיט – הוגה-הדעות, שיזוהה מאוחר יותר כ'משפטן הכתר של הרייך השלישי'. אבל לאחר מכן עבר אותו מושג דווקא אל השמאל, אל הביקורת המהפכנית של ולטר בנימין ואל התאטרון הסוציאליסטי של ברטולט ברכט. כיום משמש המושג 'מצב החירום' שורה של מבקרים אשר מזוהים עם האסכולה ה'ביו-פוליטית'. המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים ג'ון גריי מיסה שחורה
תאריך הוצאה
מס’ קטלוגי
מס’ עמודים
כריכה
2008
190195206
120
רכה

יכול לעניין אותך גם

ר’ יוסף קארו
באמצע המאה השש עשרה, למשך כשני עשורים, הפכה צפת למרכז יצירתי פורה בהלכה, בקבלה,...
קראו עוד
אור השם מספרד
ר' חסדאי קרשקש (1340 לערך – 1410/11) היה פילוסוף דגול, איש הלכה מקורי ומנהיג נועז...
קראו עוד
כמעיין המתגבר
הספר כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים מאגד בתוכו שלושים...
קראו עוד
אנשים אחים אנחנו
מימי 'חיבת ציון' בסוף המאה התשע עשרה ועד לשנותיה הראשונות של מדינת ישראל...
קראו עוד
תולדות תורת הסוד העברית: ימי הביניים – כרך י”ב
This book was published with the support of ARCADIA FUND תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון...
קראו עוד
זמנים – רבעון להיסטוריה – גיליון 137
דבר המערכת קובץ מיוחד: מאה שנים למהפכות 1917 ברוסיה ורה קפלן / מאה...
קראו עוד
זמנים – רבעון להיסטוריה – גיליון 135
גיליון מיוחד: יהודים וערבים במזרח התיכון  עורכת ראשית: איריס רחמימוב ...
קראו עוד
גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי: מרטין בובר
סיפור חייו של הוגה הדעות מרטין בובר (1878–1965) מתאר יותר משישים שנה של יצירה...
קראו עוד
למדנות מוסר ואליטיזם
מי היא ומה היא 'סלבודקה'? מדוע הפכה שם דבר בעולם החרדי עד היום? מה ביקשה לחולל...
קראו עוד
זמנים – רבעון להיסטוריה – גיליון 134-133
גיליון מיוחד - נוסעים ומסעות תוכן צור שלו / הקדמה: מסעות עבר, עבר המסעות ...
קראו עוד
זמנים – רבעון להיסטוריה – גיליון 136
דבר המערכת אבנר עופר / עדות: חייל-צלם במלחמת ששת הימים הדס שדר וחיים...
קראו עוד
מהנודע ביהודה לחתם סופר
תוכן העניינים  שמותיהם של ה"נודע ביהודה" וה"חתם סופר" מוזכרים בבתי מדרשות...
קראו עוד