גב' נורית דרמר זכתה במלגה על שם שיינדיל ופנחס ולד על עבודת הדוקטורט שלה: Between Expulsions: Daily Encounters between Jews and Christians in Northern France 1285 – 1394

נימוקי חבר השופטים:

מחקרה של הגב' נורית דרמר הנו יוצא דופן, חדשני ומבריק מבחינה מתודולוגית; אך בעיקר דרוש אומץ ודרושה נחישות רבה כדי להציע תכנית מחקר כזו. תוצאות המחקר תהיינה לא פחות מפורצות דרך, הן מבחינת המחקר ההיסטורי והן מבחינת המתודולוגיה של ההיסטוריה החברתית בה נעשה שימוש במחקר זה.

לעיתים אנו מתרשמים מאוד מהצעות מחקר פורצות דרך, מחכים דרוכים לראות את התוצאות ואולי אף מפקפקים בהצלחתן. במקרה של דרמר, אני בטוח שהמחקר יוכיח את עצמו, מאחר והחוקרת כבר הוכיחה באופן מבריק את יכולותיה בתזה שהגישה לתואר מוסמך. עבודה זו הציעה ניתוח חברתי-היסטורי של היהודים בפריס בסוף המאה השלוש עשרה, בעזרת מחקר רשימות המיסים של שלטונות העיר, בהן ניתן לעקוב אחר היהודים והנוצרים ואף להשוות ביניהם. מחקר זה הוכיח היטב את יכולותיה של דרמר ותרם להבנת חלקים מהותיים שלא היו בידינו לפני כן.

כך גם המחקר המוצע לנו בעבודת הדוקטורט. המאה הארבע עשרה היא מאה מאתגרת ביותר למחקר בכלל, ולתולדות היהודים בפרט. גירושים, מגיפות, שינויים חברתיים וכלכליים, קשרים מורכבים בין היהודים וסביבתם הנוצרית – כל אלה הם מנת תקופה זו, ולפיכך נושאים חשובים ביותר, מאתגרים וקריטיים להבנת המחקר ההיסטורי חברתי של היהודים בימי הביניים, שלא זכו עד עתה למחקר מעמיק, בשל האתגר המחקרי של התקופה. למעשה, ניתן לומר כי אלה נושאים שגם אנו החוקרים הוותיקים נמנענו מלגעת בהם ודרמר מבקשת באומץ לדון בהם ולחשוף את עיקריהם.

לבסוף, נסיון חייה והתפתחותה המחקרית של דרמר מעוררי השראה, ולאור כל הנ"ל בחרנו בה השנה לזוכת מלגת ולד.

דבר הזוכה: 

עבודת הדוקטורט שלי, שנכתבת בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחייתה של פרופסור אלישבע באומגרטן, עוסקת בחיי יום-יום של יהודים בצפון צרפת, בייחוד בעיר פריס, לאורך המאה הארבע עשרה, שבמהלכה גורשו כלל היהודים מהשטחים המלכותיים שלוש פעמים. אני חוקרת את החיים שבין המשברים – רעב, מגפת הדבר השחור, מלחמת מאה השנים, אי יציבות פוליטית וכלכלית, ובהקשר היהודי גם הגירושים הקולקטיביים, ומתמקדת בהשלכות היום-יומיות של גירוש ושל חזרה לעיר. תוך שימוש במקורות ארכיוניים ומקורות עבריים בני התקופה, מחקרי מתאר את השינויים שהתרחשו לאורך המאה בתפיסה הפוליטית והחברתית של יהודים כעירוניים או כזרים – מצד אחד, ומסביר  כיצד התמודדו וחיו יהודים עם העקירות החוזרות ועם האפשרות לשוב הביתה – מן הצד השני. הרבה מהשאלות שאני עוסקת בהן בהקשר של המאה הארבע עשרה נובעות מאירועים שאנחנו חווים או עדים להם בימינו ומן המתח שאינו זר לנו, שבין שייכות, השתלבות וזרות. אני מקווה לפיכך שהמחקר שלי יתרום לא רק לשדה המחקר ההיסטורי, אלא אף לשיח שלנו כיום בחברה הישראלית.