עבודת הדוקטור של שראל לוי עוסקת בדמותו של רבי יוחנן, מחשובי חכמי ארץ ישראל במאה השלישית לספירה, באופנים שבהם היא עוצבה ובדרכי התקבלותה בתלמוד הבבלי. במעגל הרחב יותר, עבודה זו עשויה לפתוח פתח להבנה מעמיקה של הקשרים בין ארץ ישראל ובבל, להעמיק את המחקר על אופן עיצובו של התלמוד הבבלי ולהרחיב ולחדד את ידיעותינו על מאפייני המרכז הבבלי. לכל שלבי המחקר הללו יש חשיבות רבה בהעמקת הידע על המרכז הבבלי בתקופה קדומה זו, שעדיין רב בה הנסתר על הנגלה.
ביצוע מחקר כזה מחייב ידע נרחב בתחומים שונים בחקר היהדות ובחקר עמים, דתות ותרבויות שהייתה להם השפעה על עיצוב התלמוד, יחד עם כושר אנליטי ומיומנויות מחקר מורכבות: היכרות מעמיקה ורחבת היקף עם המקורות היהודיים ועם מקורות אחרים, ספרות ראשונית ומשנית, שילוב בין מומחיות תלמודית לבין פילולוגיה קלאסית, הבנה מעמיקה של ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל בעת העתיקה, כושר ניתוח מעמיק של טקסטים תוך גישור בין תחומי ידע שונים והבנה רחבה של הקשרים היסטוריים.
מהעבודה מצטייר מחקר פורץ דרך, הן בהוספת רובד חדש לחקר דמותו של רבי יוחנן, והן בקידום חקר דמותו הקדומה של התלמוד הבבלי ואופן עיצובו, בהשפעת שני המרחבים הגיאוגרפיים והתרבותיים השונים של העם היהודי, בבל וארץ ישראל. תרומתו הרבה בהבנה רחבה ומעמיקה יותר של הקשרים שבין שני המרכזים התלמודיים החשובים הללו בתקופת האמוראים, והארת המורכבות ההיסטורית והספרותית של קשרים אלה, נושאים שידיעותינו בהם מוגבלות ביותר. המחקר מציע מבט מקורי, חדשני ובעל מעוף, שיעלה תובנות חדשות על תקופה פורמטיבית בתולדות עם ישראל. אין ספק שמחקר זה יניח יסודות שעליהם ייבנו בעתיד מחקרים רבים.
בשל החידושים הטמונים בהצעת המחקר ותרומתו הפוטנציאלית לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית, החליטה הוועדה להעניק לשראל לוי את מלגת ולד.

חברי ועדת הפרס: פרופ' אסתר מאיר גליצנשטיין (יו"ר), פרופ' עמנואל פרידהיים ופרופ' נחם אילן