נימוקי הבחירה בספרו של פרופ' עוזי ליבנר

היישוב הכפרי בגליל בעת העתיקה

ציון לשבח לספר מצטיין בחקר תולדות עם ישראל לשנת תשפ"ה מטעם מרכז זלמן שזר, מוענק לפרופ' עוזי ליבנר, על ספרו היישוב הכפרי בגליל בעת העתיקה. בספרו דן ליבנר בחפירות שניהל בח׳רבת ואדי אל־חמאם אשר במוצא נחל ארבל, מעל חופה המערבי של הכינרת. באתר נחשף כפר שמור היטב ועשיר בממצאים, שתולדותיו מקפלים בתוכם חלק גדול מרצף ההתיישבות היהודית הכפרית בגליל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד. ההתיישבות באתר התקיימה מהתקופה החשמונאית, דרך ימי מרידות היהודים ברומאים, עידן הפריחה בתקופת המשנה והתלמוד, ועד דעיכתו של היישוב בתקופה הביזנטית.

מקום מרכזי בספר מוקדש לבית הכנסת שנחשף בלב היישוב, שהורחב לסקירה של אדריכלות ואמנות בבתי כנסת עתיקים בגליל. הספר מאורגן על פי סדר כרונולוגי כאשר בכל פרק משולבים דיוני רוחב כגון הסברים על מושגים או על כלי מחקר ארכיאולוגיים והרחבות בנושאים בעלי עניין. לצד הממצא הארכיאולוגי, מובאים מקורות היסטוריים המשלימים את התמונה ומעשירים אותה, כגון חיבוריו של יוסף בן מתתיהו וספרות חז״ל הארץ ישראלית.

ייחודו של הספר הוא בהצגת החפירות הארכיאולוגיות באופן הנגיש לקורא המתעניין, והבאת ההקשר ההיסטורי של החפירה והשלכות ממצאיה על שורה של סוגיות מרתקות: מתי וכיצד התפתח היישוב היהודי בגליל בימי הבית השני, מניין הגיעו תושביו, עד כמה היו תושבי הגליל מעורבים במרד הגדול ובמרד בר כוכבא, וכיצד השפיעו תוצאות המרידות הללו על ההתיישבות באזור. מה היה מבנה המשפחה הטיפוסי בכפרים בעת העתיקה וכיצד אפשר ללמוד זאת משרידי בתי המגורים, על מה התבססה כלכלת האוכלוסייה, וכיצד עלה בידי תושבי הכפרים לממן הקמת בתי כנסת מפוארים. מתי החלו להיבנות בתי כנסת בכפרי הגליל ומה בין בתי הכנסת של ימי בית שני לאלו של תקופת המשנה והתלמוד. מה אפשר ללמוד מאמנות בתי הכנסת ומן התרבות החומרית היום־יומית על עולמם הרוחני של תושבי הכפרים. שאלות אלו ונוספות מרחיבות את הדעת וההבנה ההיסטורית ועל כן בחרה ועדת הפרס את הספר כראוי לציון לשבח.

חברי ועדת הפרס: פרופ' עמנואל אטקס (יו"ר), פרופ' מרים אליאב-פלדון ופרופ' אייל בן-אליהו