חנות הספרים
חפש בחנות
ספרים
מציג 409–420 מתוך 537 תוצאותSorted by latest
דבר המערכת
גיא ביינר / "לבטל את טריאנון": הנצחת הזיכרון של אובדן שטחים בהונגריה
שחר רהב / אינטלקטואלים והמדינה בסין: משלהי הקיסרות ועד כינונה
של סין העממית
יוסי...
שנה עז, חוברת א (תשע"ב)
בחוברת ציון, עז – א (תשע"ב), הפותחת את שנתו השבעים ושבע של הרבעון, ארבעה מאמרים, שתי רשימות זיכרון וארבע סקירות ספרים.
המאמר הפותח, מאת פרופ' איל...
שנה עז, חוברת ב (תשע"ב)
בחוברת ציון, עז – ב (תשע"ב) ארבעה מאמרים וארבע סקירות ספרים.
המאמר הפותח, מאת ד"ר ג'פרי הרמן, דן ב'נימוסי שולחן ותרבות פרס בתלמוד הבבלי'. במוקד...
שנה עז, חוברת ג (תשע"ב)
חוברת ציון, עז – ג (תשע"ב) היא חוברת נושא, ומאמרי החוברת ואחת מביקורות הספרים עוסקים בהיסטוריון שמעון דובנוב. בנוסף לכך מתפרסמים בחוברת רשימת...
שנה עז, חוברת ד (תשע"ב)
חוברת ציון, עז – ד (תשע"ב) מסיימת את שנתו השבעים ושבע של כתב העת. בחוברת ארבעה מאמרים על תקופות שונות ושלושה מאמרי ביקורת.
המאמר הפותח, מאת ד"ר...
שנה עח, חוברת א (תשע"ג)
חוברת ציון, עח – א (תשע"ג) פותחת את שנתו השבעים ושמונה של כתב העת. בחוברת ארבעה מאמרים וארבעה מאמרי ביקורת.
המאמר הפותח, 'שבת בבית...
שנה עח, חוברת ב (תשע"ג)
בחוברת ציון, עח – ב (תשע"ג) ארבעה מאמרים וארבעה מאמרי ביקורת.
המאמר הפותח, 'מערת אבה: ממצאים שלא פורסמו ובחינה מחדש', חוזר פרופ' יואל...
שנה עח, חוברת ג (תשע"ג)
בחוברת ציון, עח – ג (תשע"ג) ארבעה מאמרים ושישה מאמרי ביקורת.
המאמר הפותח, מאת ד"ר יאיר פורסטנברג, מציע בחינה מחודשת לסוגיית "'עם הארץ' בספרות התנאית...
אסופה ליוסף: קובץ מחקרים שי ליוסף הקר מוגש לאחד מחשובי החוקרים של תולדות עם ישראל בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת בהגיעו לגבורות. מחקריו הרבים של יוסף הקר, על מגוון רחב...
רב מכר.
ככל עם ועם: ישראל 1881–2000 מבקש לתאר את התנועה הציונית, את היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ואת מדינת ישראל, ולשרטט את הניסיון המדיני, החברתי, הכלכלי והתרבותי של היהודים...
וקולן יישמע – יהודיות נאוֹרוֹת בברלין דן בקבוצה של נשים יהודיות שחיו בברלין והיו בין הנשים הראשונות בחברה היהודית האשכנזית שהשתלבו בתהליכי המודרניזציה ובתרבות האירופית....
איך מסדירים את היחסים בין רוב אתני-לאומי לבין מיעוטים? כיצד מיישבים שוני אתני-לאומי עם שוויון אזרחי במרחב רב-אתני, רב-לשוני, רב-דתי? מהו המודל המדיני הרצוי במרחבים כאלה?...