|
|
דורש טוב לעמו
הדרשן, הדרשה וספרות הדרוש בתרבות היהודית
ביקורות
עמודים מהספר
דפדף בספר המקוון
|
|
תאור: דורש טוב לעמו – הדרשן, הדרשה וספרות הדרוש בתרבות היהודית הוא קובץ מחקרים העוסק בתחום שנזנח במחקר על אף חשיבותו הרבה: הדרשה בישראל. הדרשה והדרשן הם בשר מבשרה של החברה היהודית לדורותיה, וספרות הדרוש שהותירו אחריהם דרשניות ודרשנים תופסת מקום נרחב במדף הספרים וכתבי היד של היצירה הדתית-הרוחנית היהודית. למרות זאת, היבטים רבים של תופעה זו לא נחקרו וביטויים נרחבים שלה בתולדות ישראל הם עדיין בגדר תעלומה היסטורית. דורש טוב לעמו בא לברר, בין היתר, מהי דרשה? מהו היחס בין הדרשה שנדרשה בציבור לבין זו שנכתבה? כיצד צומח דרשן ומה הם מקורות השראתו? האם יש מסורות דרשניות? מה בין דרשן קבוע לבין דרשן נודד? האם ובאיזו מידה ניתן ללמוד מדרשות על התקופה, החברה ותרבותה? האם נכונה הקביעה שדרשן מוצלח הוא זה שמחזיק ביד אחת תנ"ך וביד השנייה עיתון? קובץ מחקרים זה, הראשון מסוגו בשפה העברית, מייצג מגוון דיסציפלינרי רחב ועושה שימוש בכלים מחקריים שונים. הוא מזמין את קוראיו לתת את הדעת על תופעת הדרשה בגילוייה השונים ולהיחשף לשאלות היסוד הנוגעות לחִקרה, מתוך שאיפה לרדת לפִשרה של תופעה עשירה, מרתקת ורבת-פנים בתולדות החברה היהודית.
תוכן העניינים:
פתח דבר מרק ספרשטיין הדרשה כמקור היסטורי, ספרותי והגותי: מצב המחקר תמר קדרי לשאלת קהל היעד של ספרות המדרש: על רובדי פרשנות ושיקולי עריכה אברהם גרוסמן רש"י כדרשן מקורי מוטי בנמלך דרשות וסמכות: דרשנים ומקורות סמכות חדשים במציאות של חוסר יציבות חברתית ופוליטית יעקב אלבוים דרשות ופרשנות פסוקים ב'איתן האזרחי' לר' אברהם רפאפורט מוטי זלקין 'למען הרם קרן ההשכלה': הדרשה בשירות האידאולוגיה המשכילית נחֵם אילן הספדים מקהיר מסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים: עיון ביבליוגרפי, ספרותי ותרבותי מנחם בלונדהיים ההומור בשירות הדרשה: מתווה מושגי ומקרה בוחן יהודי אמריקני ולימור שיפמן נסים ליאון המטיף ההדיוט ומקומו בתרבות תנועת התשובה החרדית ביהדות המזרחית מפתח רשימת המשתתפים בקובץ
|
|
מס' קטלוגי: |
185623 |
מסי עמודים: |
242 |
משקל: |
510 גרי |
|
|
ביקורת ספרים:
מאתר: שבוע הספר
פורסם בתאריך 17 בדצמבר 2012 מאת gadi
הספר "דורש טוב לעמו" הוא ספר המרכז מאמרים שונים מכנס מחקרי שהתקיים בשנת 2007. כבר מכותרת הספר אנו נתקלים בעמימות מסוימת לגבי המושג דרשה שהמשמעות המקובלת שלו בציבור הרחב שונה במעט מהכוונה בקובץ. אין הכוונה למדרשים העתיקים המוכרים לנו (מדרש רבא, מדרש תנחומא וכו') או לדרשות הנאמרות בפני קהל באירועים שונים, אולם אינן דרשות המהוות שיעור (דרשת בר מצווה) אלא דרשות המניעות לפעולה והמונח באנגלית בו משתמשים המחברים או הטפה (Preaching) ולהבדיל גם הספדים.
הספר פותח במבוא ובמאמר המסכם את המחקר בתחום. חקר הדרשות והדרשנים נמצא רק בראשית התפתחותו וכמות החומר רבה מאד. מרק ספרשטיין מנתח את מצב המחקר ומציע כיווני מחקר חדשים. מאחר ודרשות נאמרות מדי שבוע, אם לא מדי יום, במקומות רבים בעולם, ברור שכמות החומר רק גדלה ועם עלייה זו בכמות, עולה גם הקושי להבחין אלו חומרים ראויים למחקר ואילו לא. ספרשטיין מתייחס גם למדיומים החדשים המאפשרים לא רק להעלות דרשות על הכתב, אלא לתעד אותן בקול ובתמונה ולנתח גם את ההופעה, הרטוריקה והדיקציה של הדרשן (והדברים נכונים שבעתיים בדרשות מצולמות ומשודרות שבהם הצורה חשובה לא פחות ולעיתים אפילו יותר מהתוכן). ייתכן וחוקרים צעירים ואפילו בתואר הראשון שלהם יתלהבו מאפשרויות רבות אלו ויחליטו להתמחות בתחום צומח זה.
שאר מאמרי הספר מסודרים על סדר הזמנים החל ממדרשים קדומים לשיר השירים (המהווים את ההבנה הפשוטה של מדרש בשפת הציבור), דרך רש"י, דרשנים מאוחרים, דרשנים משכילים ועד לדרשנים בני ימינו. המאמרים בראשית ובסוף הקובץ, הינם בעלי עניין לציבור הרחב בעוד מספר מאמרים מאמצעו יענינו יותר את החוקרים והעוסקים האקדמאיים בתחום. בפרט נציין את המאמר האחרון בקובץ, מאת נסים ליאון, העוסק בדרשנות עממית, בתנועת התשובה החרדית ספרדית בישראל, ביחסים בין קהילות מסורתיות ישנות, לחוזרים בתשובה, לצדיקים עממיים ועוד.
|