מגמתנו: אסכולה ישראלית בחקר ההיסטוריה היהודית? (ציון, צא [תשפ"ו]) הוא כרך-נושא שנתי של כתב העת 'ציון' המופיע לכבוד 100 שנים להקמת החברה ההיסטורית הישראלית ולרגל 90 שנה לייסוד כתב העת. עשרים ואחד היסטוריוניות והיסטוריונים מישראל ומחוצה לה, מן הדור הוותיק ומדור הביניים, דנים בשאלה האם קמה 'אסכולה ישראלית' בחקר ההיסטוריה היהודית. המאמרים שבכרך משיבים על השאלה בדרכים שונות, מזמינים למסע שמעמיק בנבכי המחקר ההיסטורי מן המקרא ועד לעת החדשה ומשרטטים את נתיביה של כתיבת ההיסטוריה היהודית .
בכרך ארבעה שערים המסודרים באופן כרונולוגי, מן העת העתיקה דרך ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת עד לעת החדשה. את הכרך פותח מבוא הסוקר את תולדותיה של 'האסכולה הירושלמית' וממשיכי דרכה. המשתתפים בכרך: העת העתיקה: ג'ון ג' קולינס, דניאל שוורץ, נועם מזרחי, סת ר' שוורץ, זאב וייס, ג'ודי מגנס, יאיר פורסטנברג; ימי הביניים: סילבי אן גולדברג, עודד זינגר, פיליפ ליברמן, מיכה י' פרי; העת החדשה המוקדמת: דוד ב' רודרמן, דברה קפלן; העת החדשה: ישראל ברטל, מינה רוזן, יובל טל, גור אלרואי, שולמית וולקוב, חוי דרייפוס, דן מכמן, איריס אידלסון-שיין.
בשנת תרפ"ו פתחו בן-ציון דינור ויצחק בער את חוברת 'ציון' הראשונה במאמר הפרוגרמתי 'מגמתנו' ובו התוו את מטרתו ודרכי פעולתו של כתב העת. היום, כתשעים שנה לאחר מכן, יש מקום לשוב ולבחון את דרכו של 'ציון' במבט רטרוספקטיבי, לאור השאלה אם קמה 'אסכולה ישראלית' בחקר ההיסטוריה היהודית. השאלה נשאלת בעיצומה של הטלטלה הגדולה שעוברת מדינת ישראל מאז 7 באוקטובר 2023. מחקרים היסטוריים על המלחמה הזאת כבר נכתבים כעת, הן על בסיס הניסיון הישראלי הן מנקודות מבט אחרות. האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר ואלו שהתחוללו בעקבותיו ישפיעו ככל הנראה, בדרך זו או אחרת, על האופן שבו תיכתב ההיסטוריה היהודית כולה. לכן יש חשיבות מיוחדת לעצור בנקודת זמן זו ולבחון את הדרך שעשתה ההיסטוריוגרפיה הישראלית של העם היהודי על רקע כתיבת ההיסטוריה היהודית בעולם.
יכול לעניין אותך גם