זלמן

שזר

קראו עוד

צרו קשר
השאירו פרטים ונחזור אליכם





    דרכים נוספות ליצירת קשר
    ציון פד-ג
    רבעון לחקר תולדות ישראל
    ZION
    A Quarterly for Research in Jewish History
    ציון פד-ג
    רבעון לחקר תולדות ישראל
    ZION
    A Quarterly for Research in Jewish History
    תוכן העניינים
    301  משה פינצ'וק: מועצת המלחמה של טיטוס בעיני מדרש לא ידוע
    311 אורלי מזרחי: תוכניתו של אלוהים: סיפור דוד ובת שבע בספרות חז"ל ובנצרות הסורית
    335  מנחם בן-ששון: רמב"ם וכספי הצדקה וההקדשות במצרים: בין הלכה להנהג
    389 אסף זלצר: 'נגשים אנו ליצירת הוצאת-כתבים אוניברסיטאית': ייסודה של הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית ומשמעות פעילותה (1929–1949)

    תגובות

    417  עאמר דהאמשה: 'לָא מִנֵּיהּ ולָא מִקְצָתֵיהּ': תגובה לביקורת על הספר 'מקום לדור בו ושם לו'

    ספרים ודברי ביקורת
    423  בנימין בראון: האטלס ההיסטורי של החסידות (על: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism)
    427  דניאל רייזר: 'מן המרחב קראתי': החסידות בעין המפות (על: Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism)
    436  מספרות המחקר
    439  ספרים שנקבלו במערכת
    XIX  תקצירים באנגלית

    בחוברת ציון, פב, בג (תשע"ז) ארבעה מאמרים ושישה מאמרי ביקורת.

    המאמר הפותח, 'מעמד השומרונים בהלכה התנאית על רקע תפיסת האזרחות הרומית', מאת ד"ר יאיר פורסטנברג, בוחן את התמורה ההלכתית ביחסם של היהודים אל השומרונים: בימי הבית השני הם נחשבו נכרים; גם בתקופת התלמוד הם לא נחשבו חלק מעם ישראל; ואילו בתווך, בתקופת התנאים, היחס אליהם היה ייחודי, ומידת שותפותם נקבעה על פי תחומי ההלכה השונים. המאמר מציע, שביסוד ההלכה התנאית כלפי השומרונים עמדה הגישה של שייכות אזרחית מדורגת. חכמים אימצו גישה זו בהשפעת מערכת החוק הרומית ויצרו יחס מורכב ולא תמיד אחיד כלפי השומרונים בתחומי ההלכה השונים.

    פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן כותב על 'הנגיד, הנשיא והרבנים הצרפתים – משבר בהנהגה בימי ר' אברהם בן הרמב"ם'. מחקר מקיף זה דן במחלוקת חריפה שהתעוררה באלכסנדריה בין הנשיא (איש ממשפחת ראשי הגולה, המתייחסים לבית דוד) הודיה בן ישי לבין הדיינים שמינה ר' אברהם בן הרמב"ם לשרת במקום. המאמר סוקר את פרטי המחלוקת, את אי הסדרים בהתנהלותו של הודיה הנשיא, ומתאר חרם שבא למנוע מינוי חכמים מאירופה באלכסנדריה. המתח עם הזרים נבע לעתים גם מגורמים שונים, כמו המלחמה בצלבנים והצורך של קהילה ענייה לפרנס גם חכמים לא מקומיים. המחבר אף מתאר את היחסים המורכבים בין הודיה לראב"ם על רקע תמיכתו בחכמים הצרפתים והניסיון להגביל את כוח הנשיא באמצעות התקנה שבעיר יכהנו ביחד שלושה חכמים. מערכת יחסים עכורה זו הובילה את החכמים השונים להחרים שוב ושוב את מתנגדיהם, והמאמר ממחיש זאת באמצעות תעודות רבות שמקורן בגניזה ומתפרסמות בו לראשונה.

    ד"ר מיכה י' פרי דן ב'סופרי קהילה, מכתבי המלצה לעניים וסגנון עברי אחיד סביב הים התיכון במאה האחת עשרה'. המחבר מנתח שש איגרות מן המאה ה-11 שנתגלו בגניזת קהיר, כולן מכתבי המלצה בעברית ליהודים מאירופה, ומסיק שסופרים נקטו סגנון אחיד במכתביהם. רבים מן הסופרים החזיקו ברשותם דגמים של מכתבים, ועל פיהם ניסחו את מכתבי ההמלצה, שנועד להם משקל רב, ולכן נכתבו בהקפדה ובלשון מליצית. המאמר סוקר את תרבות האגרונים ביהדות, בנצרות ובאסלאם ואת זיקתה לקובצי איגרות ששימשו את הסופרים. בסיכום הוא מייחס את יצירת הסגנון האחיד למנחם בן סרוק, סופרו של חסדאי אבן שפרוט.

    פרופ' יאיר לורברבוים מברר 'האוּמנם קבלת הרמב"ן היא "ידע סגור"?'. מקובל במחקר שדעת הרמב"ן היא שמקובלים מתגדרים במסורות שקיבלו מרבם בלבד, ואסור להם לחדש דבר אלא להעביר את הידע הקבלי כלשונו לתלמידים. כלומר, הקבלה אינה תחום שניתן לפתח ולהרחיב אלא ידע המועבר כלשונו במסורת. המאמר בא לדחות גישה זו, על פי ראיות רבות מכתביו של הרמב"ן עצמו ואף מכתבים של ממשיכי דרכו. דיון מיוחד מוקדש לרשב"א, שדרכו בקבלה נקשרה עם הרמב"ן בלא בדיקה מספקת, והמחבר מוכיח שהייתה שונה בדברים רבים מזו של הרמב"ן. זהו דיון מפורט ראשון ברשב"א, אחד מגדולי החכמים של יהדות ספרד, שהחוקרים מיעטו עד כה לעסוק בו.

    במדור ספרים ודברי ביקורת שש ביקורות ספרים. פרופ' יאיר הופמן על: נח חיות, בין התנחלות לגלות: לחקר העריכה של נביאים ראשונים; פרופ' ורד נעם על: יאיר פורסטנברג, טהרה וקהילה בעת העתיקה: מסורות ההלכה בין יהדות בית שני למשנה; פרופ' יחזקאל פראם על: מעוז כהנא, מהנודע ביהודה לחתם סופר: הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן; פרופ' ריכב (בוני) רובין על: יוסי בן ארצי, אי קרוב-רחוק: התיישבות יהודית חקלאית בקפריסין 1883–1939; פרופ' יוסי בן ארצי על: חזי עמיאור, משק בית האיכר: המשק המעורב במחשבה הציונית; ד"ר אלה באואר על: עידו בסוק, תחיית הנעורים: משפחה וחינוך ביהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.

    את החוברת מסיימים המדורים מספרות המחקר וספרים שנתקבלו במערכת וסיכומי המאמרים באנגלית.

    תאריך הוצאה
    מס’ קטלוגי
    מס’ עמודים
    שפה
    כריכה
    2019
    4758-2019-3
    138
    עברית
    רכה

    יכול לעניין אותך גם

    ציון פח-א
    תוכן העניינים  5          פתח דבר 7          נטע בודנר ואריאלה להמן:...
    קראו עוד
    ציון פז-ד
    תוכן הענייניםפתח דבר בנימין איזק: אהרן אופנהיימר, 1940–2022 ורד נעם: אהרן...
    קראו עוד
    ציון פז-א
    תוכן הענייניםפתח דבר מארן ר' ניהוף | בעקבות היהדות ההלניסטית בקיסריה:...
    קראו עוד
    אנטישמיות: בין מושג היסטורי לשיח ציבורי
    'המושג "אנטישמיות", כפי שמבינים רבים מאיתנו, אינו נכון עבור מה שאנו מנסים...
    קראו עוד
    ציון פו-ב
    תוכן העניינים:  175 עומרי יצחק עבאדי: 'האגדה על נירון קיסר': יצירה ספרותית...
    קראו עוד
    ציון פב-ב-ג
    התוכן 157 יאיר פורסטנברג: מעמד השומרונים בהלכה התנאית על רקע תפיסת האזרחות...
    קראו עוד
    ציון פא-ג-ד
    תוכן 295 ורד נועם / ההשכיחו חכמינו את זכר החשמונאים? עיון מחודש בשאלה ישנה...
    קראו עוד
    היסטוריה – גליון 50
    תוכן העניינים 5         יורי פינס ואלכסנדר יעקובסון | מבוא: היסטוריוגרפיה...
    קראו עוד
    ציון פח-ג
    תוכן העניינים329     פתח דבר 331     אביטל דוידוביץ׳ אשד ומשה הלברטל: בין...
    קראו עוד
    ציון פח-ב
    תוכן העניינים163       פתח דבר 165       עודד ישראלי: עמדת רמב"ן בפולמוס...
    קראו עוד
    ציון פז-ג
    תוכן הענייניםפתח דבר מנחם בן-ששון: היפוך הדימוי של המשיח ואויביו במסורות...
    קראו עוד
    היסטוריה – גליון 48
    תוכן העניינים 5 אלי לדרהנדלר ומשה סלוחובסקי | ריאיון עם פרופסור סיימון שאמה 23...
    קראו עוד