לוח אירועים
מבצעי השבוע
אודות המרכז
אודות מרכז זלמן שזר
חוק מרכז זלמן שזר
חברי הנהלת מרכז זלמן שזר
תחומי הפעילות
מאזנים ודוחות
הוועדה לפעילות הציבור
שזר - שניאור זלמן רובשוב
רחל כצנלסון - שזר
חנות הספרים
קורסים
כנסים וימי עיון
ספרים חדשים
שזר - שניאור זלמן רובשוב
מיר, רוסיה הלבנה 1889 - ירושלים 1974
שניאור זלמן רובשוב , נשיאה השלישי של מדינת ישראל, מנהיג ציוני-סוציאליסטי, חוקר וסופר. שזר היה איש ציבור ומנהיג פוליטי, איש עולם בעל מהלכים בתנועת הפועלים הבינלאומית, איש אשכולות והוגה דעות חברתי.

זלמן שזר בלט כדמות מרכזית בתקופה שבה המאורעות בתולדות העם היהודי היו בעלי חשיבות עליונה. גדולתו משתקפת במורכבות הרבה של פועלו ואישיותו. למרות שהיה מדינאי וירש את מקומם של חיים וייצמן ויצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל, נתגלמה עיקר גדולתו במעורבותו בחיים היהודיים של תקופתו במידה המקיפה ביותר אשר ניתן לתאר.

שזר אינו ניתן למיון או להגדרה קלה. הוא היה מוכר כמנהיג בתנועת הפועלים, כפוליטיקאי וכמדינאי, אשר חייב היה להתמודד עם שאלות השעה, וכן כהיסטוריון דגול של התנועה השבתאית. בעת ובעונה אחת השכיל לעסוק בשטחי פעולה מגוונים; כתלמיד-חכם בחקר ביקורת המקרא, בחקר תולדות עם ישראל, בחקר שפת היידיש, כמנהיג בתנועת העבודה הציונית וכנאמן החסידות.

שזר, שהקדיש את כל חייו לכינון מדינה יהודית ריבונית, לא הזניח את בעיות הקיום של החיים היהודיים בתפוצות. הוא השתתף בתהליך החייאת השפה העברית, תוך כתיבת יצירות מופת ביידיש. על אף שהיה טרוד בענייני המדינה, הפך את ביתו - משכן נשיאי ישראל - למרכז עולמי של חיי הרוח והתרבות של העם היהודי. שניאור זלמן רובשוב (שז"ר בראשי תיבות) נולד במיר אשר ברוסיה בא' בכסלו תר"ן (1889) בעיירה סטולבצי.

כאן, בהשפעתם המרובה של הוריו ומוריו, החל בקשר הנצחי שלו לחיי הרוח היהודיים, לתנועת חב"ד ולתנועה הציונית. הוא הצטרף לתנועת "פועלי ציון" בשנת 1905 והיה פעיל באירגון קבוצות יהודיות להגנה עצמית ברוסיה הלבנה ובאוקראינה. על פי הזמנת יצחק בן-צבי עבר לוילנה בשנת 1907, ושם עסק בתרגום מאמרים של בורוכוב ושל בן-צבי מרוסית ליידיש. בסתיו 1907, נרשם ללימודים ב"אקדמיה ללימודי היהדות אשר נוסדה בפטרבורג ע"י הברון דוד גינצבורג. שם למד במשך ארבע שנים במחיצתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב והסופר העברי יהודה ל' קצנלסון. לארץ ישראל הגיע לראשונה לביקור בקיץ 1911, ופגש כאן את ברל כצנלסון ואת המשוררת רחל, ונפשו נקשרה בנפשם. שזר עזב את רוסיה בשנת 1912 ונסע לגרמניה,שם התרכז בלימודים, בעריכת בטאונים ובעבודה אירגונית ציונית במשך עשור שלם. תוך כדי לימודיו באוניברסיטאות פרייבורג, שטרסבורג וברלין התעמק במחקרים חלוציים בחקר תולדות עם ישראל במזרח אירופה, בביקורת המקרא ובתולדות התפתחות הלשון האידית. משך כל אותה תקופה התמסר גם לפעילות ציונית בהיותו אחד ממייסדי תנועת העבודה הציונית ותנועות החלוץ בגרמניה. הוא אף עזר בעריכת העיתון הציוני-גרמני "יודישע רונדשאו". בקונגרס הציוני הי"ג, בשנת 1923, נבחר לוועד הפועל הציוני. באותה עת הוא אף נענה לפנייתו של פרופ' צבי פרץ חיות לבוא ולעסוק בהוראת תולדות עם ישראל בבית המדרש למורים (הפדגוגיום היהודי) בוינה, שם שהה שנתיים עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1924.

שזר תרם מיכולתו וממרצו לתנועת העבודה בארץ ולהסתדרות הציונית. היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות ו"הוועד הלאומי". כחבר מערכת העיתון "דבר" ועורכו הראשי בשנים 1949-1944 פירסם מאות מאמרים, רשימות ושירים. בשל היותו נואם מחונן, נדרש לצאת לשליחויות רבות באירופה ובארצות הברית, שם ייצג נמרצות את התנועה הציונית. זלמן שזר היה אחד ממחברי מגילת העצמאות של מדינת ישראל ונבחר לכהן כחבר בכנסת הראשונה, השנייה והשלישית. הוא התמנה לשר החינוך והתרבות בממשלה הראשונה של המדינה ויזם את חוק חינוך חובה חינם (1949).

שזר התפטר מהממשלה כדי לכהן כשגריר ישראל בברית המועצות ומשלא יצא הדבר לפועל, הצטרף להנהלת הסוכנות היהודית. בשנת 1952 נתמנה כראש מחלקת ההסברה של ההסתדרות הציונית העולמית ומשנת 1954 ואילך כיהן כראש המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה. בין השנים 1960-1956 כיהן כיושב-ראש בפועל של הסוכנות היהודית בירושלים.

ב - 21 במאי 1963 נבחר כנשיא השלישי למדינת ישראל וב - 26 במרס 1968 נבחר לתקופת כהונה נוספת בת חמש שנים. כנשיא המדינה פתח שזר את משכן נשיאי ישראל בפני חוקרים, סופרים ואומנים, המשיך במסורת קודמו בחוגים לחקר התנ"ך, ויסד חוג לדיון בבעיות העם היהודי בדורנו - כל זאת בנוסף על תפקידיו הרשמיים הרבים. באמצעות עיו בגנזי העבר מסורת ישראל, שאף לגלות פתרונות אפשריים לבעיות העומדות בפני העם בדורנו, וראה בכל אלה דרך לאמץ את הקשר החי בין חלקי העם בתפוצות לבין עצמם ולבין מדינת ישראל. זלמן שזר נפטר בירושלים בי"ט תשרי תשל"ה ( 5 באוקטובר 1974 ) ונקבר בחלקת נשיאי ישראל אשר בהר הרצל בירושלים.
מרכז זלמן שזר
ת.ד. 10477
רחוב ביתר 2 ירושלים 9110401
טל. 02-5650444