|
|
| רחל כצנלסון
- שזר |
רחל כצנלסון - שזר
בברויסק, רוסיה הלבנה 1885 - ירושלים
1975
רחל כצנלסון-שזר, רעיית זלמן שזר, הנשיא
השלישי של מדינת ישראל , ראתה את עבודת
חייה בשלושה מישורים: בפעולה בין נשים
- בעיקר בתחום התרבות, בפעולה תרבותית-ציבורית
ובביקורת ספרותית.
רחל כצנלסון נולדה בט"ו בחשון תרמ"ו (
1885 ) בעירבוברויסק שברוסיה הלבנה, למשפחה
מסורתית ליברלית. היא בלטה בכשרונותיה
האינטלקטואליים וב - 1903 , כשסיימה בהצטיינות
את הגימנסיה הרוסית, זכתה במדליית זהב
שפתחה בפניה את שערי האוניברסיטה ברוסיה
( דבר, שבימים ההם לא ניתן היה לכל צעיר
יהודי בגלל ה"נומרוס קלאוזוס" הידוע )
. אלא שרחל העדיפה לשוב לביתה ולהשתלם
תחילה בעירה בלימודי יהדות הקרובים לליבה:
ספרות יידיש, ספרות עברית ותנ"ך. בשנת
1909 הגיעה רחל לפטרבורג כסטודנטית לספרות
ולהיסטוריה באוניברסיטה וכתלמידה באקדמיה
ללימודי היהדות. באקדמיה פגשה את התלמיד
זלמן רובשוב ושם נוצר הקשר ביניהם. כעבור
אחת-עשרה שנים, בראש חודש אייר תר"פ (
1920 ), נערך טקס נישואיהם בירושלים.
א. פעולה בין נשים
קשר התרבות הראשון של רחל כצנלסון
עם פועלות יהודיות היה בשנת 1905, כאשר
הצטרפה לתנועה הציונית סוציאליסטית בעירה
והחלה מלמדת ספרות יידיש לחברותיה הפועלות.
באוקטובר 1912 עלתה רחל לארץ והצטרפה
לפועלי העלייה השנייה בגליל. היא עבדה
בתל-עדשים ובכנרת, וב - 1915 היתה בין
המייסדות של תנועת הפועלות בגליל.
מאז, לאורך כל שנותיה כחברה מרכזית בתנועת
הפועלות בארץ, ראתה רחל את עיקר תפקידה
בעידוד הביטוי העצמי של האישה הפועלת
ובקידום השכלתה העברית. בשני אלה ראתה
רחל תנאי לקידום מעמדה של האישה בחברה
ובמשפחה. מאמציה לדרבן נשים לבטא את עצמן
בכתב הניבו בשנת 1930 את הקובץ הראשון
מסוגו - "דבר הפועלת", ובו רשימותיהן
של עשרות פועלות בנות העלייה השנייה והשלישית.
הקובץ יצא לאור בעריכתה של רחל כצנלסון.
הקובץ תורגם ללשונות רבות והיה בשעתו
אחד מספרי היסוד במערכת החינוכית של תנועות
הנוער והחלוץ בארץ ובגולה. מהקובץ הזה
הוליכה הדרך לירחון הנשים "דבר הפועלת"
( 1934 ), שאף אותו יזמה רחל והתמידה
בעריכתו במשך עשרים וחמש שנים מאז. ייחודו
של הירחון היה בשמשו במה לביטוי עצמי
של פועלות ובגילוי וטיפוח של כשרונות
ספרותיים ואומנותיים של נשים.
פעילותה של רחל לקידום האישה זכתה להכרה
לאומית, ובשנת 1958 הוענק לה פרס ישראל
"על עבודתה זה קרוב לחמישים שנה בשדה
הקליטה החינוכית, התרבותית והספרותית
של האישה העובדת בארץ". ( מנימוקי חבר
השופטים ).
ב. פעולה תרבותית - ציבורית
פעולתה התרבותית-ציבורית של רחל
כצנלסון בארץ החלה במסגרת ועדות התרבות
השונות של תנועת הפועלים. ראשיתה - בוועדת
התרבות הראשונה של פועלי הגליל בכנרת
( 1916 ), כאשר חברי הוועדה ( רחל כצנלסון,
ברל כצנלסון ויצחק טבנקין ), היו מלמדים
פועלים לאחר יום עבודתם בשיעורי ערב.
לאחר מכן, ב - 1919 פעלה רחל במשרה מלאה
בוועדת התרבות של מפלגת "אחדות העבודה"
ודאגה לבתי-ספר לילדים, ולמרצים ולספרים
למבוגרים ביישובים ברחבי הארץ.
מ - 1924 פעלה רחל בוועדת התרבות של ההסתדרות
והיתה שותפה להקמת מפעלי התרבות של ההסתדרות
ולייסוד זרם העובדים בחינוך. בצד פעולתה
האירגונית עסקה רחל גם בהוראה ובהרצאות
בחוגי לימוד שונים, וכן בשליחויות חינוכיות
לסמינרים תנועתיים בפולין ( 1938 ) ובמחנות
ניצולי השואה בגרמניה ( 1947 ). בצד תפקידיה
התרבותיים והחינוכיים, שבהם ראתה את עיקר
פעולתה, מילאה רחל גם תפקידים כלל ציבוריים:
היא הייתה חברה בוועד-הפועל של ההסתדרות,
במרכז מפא"י ובנשיאות הוועד הפועל הציוני.
כן היתה נציגה של ההסתדרות של מועצת הפועלות
בשליחויות מעבר לים - בקונגרסים ציוניים
ובמפגשים של אירגונים בין-לאומיים.
ג. ביקורת ספרותית
כבר ב - 1909 , בהיותה סטודנטית
בפטרבורג, הופיעה רחל כצנלסון לפני הציבור
היהודי בהרצאה פומבית על שירת ח"נ ביאליק
( יתכן שהיתה זו הרצאה ראשונה על ביאליק
מפי אישה ). מאמרה העברי הראשון, "נדודי
לשון", על יחסי הלשונות יידיש ועברית,
פורסם בקובץ "בעבודה" ב - 1918.
לאחר מכן, במשך שנים, התרכזה רחל בכתיבת
מסות על סופרים עבריים אחדים שהיו קרובים
לליבה ( י"ח ברנר, א"נ גנסין, מ"י ברדיצ'בסקי,
ח' הזז, נ' אלתרמן, דבורה בארון ועוד
). המסות פורסמו בכתבי עת שונים. את רוב
מאמרי הביקורת הספרותית והאומנותית שלה
פירסמה רחל בעיתונה "דבר הפועלת" במשך
כל שנות קיומו של הירחון. לימים ריכזה
רחל כצנלסון את מסותיה הספרותיות ומבחר
מרשימותיה בשני ספרים: "מסות ורשימות"
1946, ( זכה בפרס ברנר באותה שנה) ו"על
אדמת העברית" 1966 . בשנת 1964 יצאה לאור
האנתולוגיה "עם פעמי הדור", בעריכתה של
רחל כצנלסון-שזר, ובה מבחר הפירסומים
שהופיעו ב"דבר הפועלת" בשלושים שנות קיום
הירחון.
גם לאחר בחירתו של זלמן שזר לנשיא השלישי
של המדינה, המשיכה רחל, בצד תפקידיה כרעיית
הנשיא, לעסוק בנושאים הקרובים לליבה ואף
להרחיבם: היא כיהנה כיו"ר המערכת של "דבר
הפועלת" וישיבות המערכת התקיימו בביתה,
הרחיבה והעמיקה את קשריה עם אירגוני נשים
יהודיות בארץ ובעולם ועם אירגוני נשים
בינלאומיים, קירבה סופרים ואומנים לבית
הנשיא ואימצה את קשריה עם אירגוני נכים
.ומוגבלים
רחל שזר נפטרה בירושלים בד' אלול תשל"ה
(11 באוגוסט 1975) ונקברה בהר הרצל בירושלים
ליד בעלה הנשיא זלמן שזר..
|
|
