שזר

העדה השומרונית, המונה כיום 546 נפשות ומפוצלת בין שני מרכזיה, בחולון ובשכם, היא שריד של עדה שבימי תפארתה, בתקופה הביזנטית, מנתה כמיליון נפש. מספר השומרונים הלך ופחת במשך השנים במהלך חילופי השלטון בארץ-ישראל וכתוצאה מן האירועים הרבים שהתחוללו באזור, שבחלק מהם לקחו השומרונים חלק פעיל, ובחלק מהם היו קורבן עקיף של מדיניותם של שליטים ששלטו בארץ-ישראל. הספר עוסק תחילה בשאלת מוצאה של עדת השומרונים ולאחר מכן סוקר את תולדותיה וקשריה עם האוכלוסייה היהודית בתקופת שיבת ציון, בתקופה הפרסית ובעת הכיבוש המוקדוני. ברקע יחסים אלו עומד הפולמוס על המקום הנבחר לעבודת ה' - הר גריזים מול הר מוריה - פולמוס שהביא לבניית המקדש השומרוני על הר גריזים. הספר דן גם בחלקם של השומרונים באירועים שעיצבו בהמשך את תולדות ארץ-ישראל: השומרונים התקופת גזירות אנטיוכוס ובמהלך מרד החשמונאים. האם גם הם מרדו בשלטון הסלווקי ולחמו לצד המורדים היהודים או שמא הם לחמו בנפרד? כיצד הגיבו השומרונים על ההתפשטות הטריטוריאלית של החשמונאים בימי יוחנן הורקנוס, שהחריב את מקדשם ואת מרכזם העירוני של השומרונים. מרידות היהודים נגד השלטון הרומי: המרד הגדול, מרד בר-כוכבא ומרד גאלוס, שוב העמידו את השומרונים בפני התלבטויות חדשות, והספר דן בחלקם של השומרונים באירועים אלו ובהשפעתם על תולדות העדה. רדיפות השומרונים בארץ-ישראל על ידי השלטון הביזנטי הן הרקע לכמה התקוממויות שומרוניות כנגד השלטון המרכזי. הספר מתמקד במרידות אלו ועוסק בגורמיהן, במהלכיהן, בהיקפן ובתוצאותיהן. 

דר' מנחם מור הוא ראש החוג ללימודים רב-תחומיים ומרצה לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה. פרסם ספרים ומאמרים בתולדות היהודים ומרידותיהם בארץ-ישראל בעת העתיקה.